היום נדבר על צלקות, הקשר שלהן לבעיות בגוף ומה אפשר לעשות בנידון.
אז נתחיל מהגדרה. צלקת נוצרת כתוצאה מתהליך ביולוגי של ריפוי פצע בעור או בכל רקמת אחרת. כל התערבות שתייצר פגיעה ברקמות תיצור צלקת - מכוויה וחתך בעור, ועד כל התערבות ניתוחית.
למעשה, הצלקת היא רקמה שהגוף מייצר בתגובה לחתך. בשונה מהרקמה הרגילה שלנו, שעשוייה אחוזים גבוהים של אלסטין, שהוא חומר גמיש ואלסטי, רקמת צלקת עשויה ברובה מקולגן, שהוא הרבה פחות גמיש ותנועתי.
הגוף בנוי שכבות על שכבות. הרעיון הוא שכאשר שכבה זזה היא בעצם מחליקה על השכבות השכנות, בלי שהאחרות יזוזו. עכשיו, מה קורה בצלקת? מעבר לפן האסתטי, צלקת מייצרת הדבקויות. כמו שהיא "מדביקה" את העור ומאחה אותו היא יכולה להדבק לשכבות מתחת ולגרום להגבלה בתנועה שלהם. ההגבלה הזו תגרום לתפקוד לקוי של האזור, בזרימת הדם והנוזלים וביכולת התנועה של הרקמה.
בגלל ההגבלה הזו תיאורטית (ולגמרי מעשית בהרבה מקרים) הביטוי שלה יכול להיות בכל מקום בגוף. עשיתם ניתוח בקע ושנים אחרי זה יש לכם הגבלה בתנועה בכתף? אולי זה קשור. רוצים דוגמא: תתפסו בחוזקה את החולצה שלכם באזור הפופיק ותרימו את היד גבוה. מרגישים את ההגבלה? זה מה שצלקת עושה.
כבר יצא לי לראות איך תחושה שעברה באזור הצלקת חוזרת לאחר שנים, ואיך הגבלות טווח בגפיים וכאבים בגב משתפרים לאחר טיפול מקומי בצלקת.
יש לכם צלקת? תצבטו אותה ותרימו, ותוך כדי תעשו תנועה שכואבת או מוגבלת אצלכם, וייתכן שתופתעו מהתוצאה.
מה אפשר לעשות?
צלקות אוהבות מאד מגע. המגע מזרים דם, פורם הדבקויות ומייצר אלסטיות. לכן, כל מגע - להרים, למשוך, לשפשף, לגרד לצבוט וכל מה שהמוח הקרימינלי שלכם יכול להעלות, זה טוב. כמה זמן? כמה שיותר.
עשיתם ניתוח לפני 25 שנה, האם זה עדיין רלוונטי? כן!!!! אם נוצרה שם הדבקות היא קיימת וזה שעבר חצי יובל ממש לא משנה. מגע יעזור, זה ייקח יותר זמן אבל ההדבקות שם והיא תרוויח מהמגע.