הפעם, אני רוצה לספר לכם על חוויה טיפולית שעברתי בICS, אבל הפעם מזוית המטופל.
אלה היו ימי הלימודים של לבל 7, שהתמקד רובו ככולו בעבודה בעצמות הפנים.
הקדמה אנטומית קצרה: הראש שלנו מחולק ל2 חלקים. עצמות הגולגולת, המגינות על המוח, ועצמות הפנים. בניגוד למה שאולי אתם חושבים, הראש שלנו מורכב מעשרות עצמות, כאשר בין כל עצם לעצם יש מפרק. נכון, לא מהסוג הרגיל שאנחנו מכירים, כזה המאפשר תנועה משמעותית במישורים רבים ולטווחים גדולים, אבל בין כל עצם נשמרת איכות מסוימת של תנועה, הקיימת בצורה סופר עדינה בין כל עצם ומאפשרת גם לזרימה של עצבים וכלי דם לעבור דרכה. כאשר ישנה דחיסה במפרק מאיזשהי סיבה, הבעיות מתחילות.
בחזרה לסיפור. אז למדנו ותרגלנו טכניקות על עצמות הפנים העמוקות, עצם האתמואיד, הוומר והנזאל המרכיבות את אזור חלל האף. אני שכבתי על המיטה, ונדב שהוא לא אני טיפל בי, שיחק איתי ועשה עלי כל מני טכניקות. באיזשהו שלב קרה משהו, ולפתע נחיר שמאל שלי נפתח לחלוטין.
לאותו יום הגעתי מצונן ומנוזל. בעצם, אם להיות מדוייק הייתי מצונן ונוזל במשך תקופה רצופה של כחודשיים לפני ובאופן כללי זוהי תחושה שמלווה אותי בשנים האחרונות. התחושה הזו עברה באותו הרגע. יותר מכך, אנחנו 7 חודשים מהטיפול ומאז עדיין לא הייתי מנוזל כמעט בכלל.
הפתעות רבות הצטרפו. אני ישן כבר שנתיים עם סיפאפ בגלל הפסקות נשימה ונחירות, ולהפתעתי גיליתי שאני נוחר, אבל פחות. עד היום. אירית תעיד. מאז אני ישן בלעדיו.
מתנה נוספת הגיעה בדמות חוש ריח משופר. גיליתי את זה יום ששי אחד אחרי שחזרתי מהמאפייה ובמהלך הנסיעה הביתה הרגשתי ריח חזק שזיהיתי כריח של שמרים, אותם הכרתי עד לאותו הרגע רק כאשר אפיתי לחם ושקית שלמה של שמרים היתה מתחת לאפי.
אז תודה נדב על כל זה ותודה לICS